לא רציתי לכתוב כאן כי זה אישי מידיי. אבל זה לא הגיוני לי שהפייסבוק שלי לא יכיל את הזעזוע מהמוות של מי שהיה האהבה הראשונה שלי, למשך חלק גדול מגיל ההתבגרות ולחלק מתקופת הצבא. זה לא הגיוני שהפיד שלי יהיה מוצף בפוליטיקה וקורונה, כשמישהו שהיה פעם החבר הכי טוב שלי ובן הזוג שלי, כבר לא כאן. הויכוחים השונים דוהים לי מול העיניים כשהבשורה הזו הופכת לגזירת גורל אמיתית.