לקח לי המון זמן להצליח לכתוב לך, לכם.
איילון ואני היינו חברים מאוד מאוד טובים בתיכון, וגם קצת בתקופה שלאחר מכן.
כבר בתחילת כיתה ט׳ ממש ביום הראשון ללימודים הכרנו בתור לאיזו הרשמה שהיה צריך עוד להשלים.
איילון זרק איזו הערה שנונה ומצחיקה, אני שהייתי קצת בשוק צחקתי בהגזמה והוא התחיל לצחוק ואמר שהצחוק שלי מצחיק אותו. וככה עמדנו באמצע התור, מתגלגלים מצחוק, שני זרים שלא יודעים שזו תחילתה של חברות מופלאה.
את ארבע השנים של התיכון העברנו קרובים מאוד, אומנם במסלולים שונים לחלוטין בתיכון, אבל הכי קרובים שיש. היינו יחד במשלחת לגרמניה, בכל הפסקה יושבים ביחד, בכל הטקסים מוצאים את המבט אחד של השניה ולהיפך, מחייכים אחד לשני ומוודאים שהשני בסדר.
בצורה מאוד טבעית איילון היה איש סודי, השיחות שלנו היו בלי מסיכות ובלי מגננות, דבר שלא מובן מאליו לשני תלמידי תיכון. מעולם לא פחדתי לספר לו משהו, תמיד ידעתי שהוא יכיל ויקשיב וייעץ בחוכמה, ישמח אותי וגם יגיד את האמת, גם אם היא לא קלה.
גם במשלחת לפולין דאגנו להיות באותה קבוצה, כדי שנוכל לשמור על הגב של השני.
החברות עם איילון היא אחד הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים. אני בן אדם מאוד חברותי ותמיד מוקפת באנשים, ועדיין, מעטות הפעמים שמישהו נכנס לי ככה ללב ולנשמה, ואיכשהו הבן המדהים שלכם הצליח להיכנס לי ללב ולהישאר שם. אני כותבת לך בדמעות, לא מאמינה שהוא כבר לא איתנו פיזית. גם בשנים שלאחר התיכון היינו עוד בקשר, אומנם קצת פחות אבל עדיין הקפדנו לדבר מידי פעם ולשמוע מה חדש..
אני סטודנטית בחול כבר שלוש שנים, וכחלק מהחיבור העמוק שלי לאנשים יש לי בבית קיר עם המון תמונות של האנשים שאני אוהבת, עוד לפני המקרה וממש כשעברתי לכאן פיתחתי תמונה עם איילון. הוא איתי בנפש ובלב תמיד. הקול שלו, ההומור שלו, השנינות והאור שהוא הכניס לי לחיים.. מהרגע הראשון אהבתי אותו אהבת אמת, כזאת שלא משנה מה הוא היה אומר לקחתי את זה בשתי ידיים וחיבקתי כל שבריר שניה של יחס ממנו.
הבן הגאון והמצחיק שלכם מהרגע הראשון נתן לי בית וחברות טובה שמאוד נדיר למצוא.. כל שיחה איתו וכל שיתוף שלו היו לי עולם, וכל שיחה מחדש הוא היה מגלגל עליי עיניים כשהייתי אומרת לו שאני מתרגשת שהוא משתף אותי, וכל פעם מחדש היה אומר ״ככה זה בין חברים, ואנחנו חברים, אני לא מבין מה יש לך״.
אני מקווה שאתם מצליחים להחזיק מעמד, חשוב לי שתדעו שאני כואבת את כאבכם ואבלה איתכם. גם אצלי בלב ובנפש, הכאב לא פוחת והלב עדיין קרוע ומתגעגע מאוד.
אני שמחה שמהרגע הראשון לא הסתרתי את ההערצה שלי והאהבה העצומה שלי כלפי הבן שלכם, שהיה לי כמו אח, חבר אמיתי וטוב. באחת השיחות שלנו לקראת סוף כיתה י״ב איילון אמר לי שהוא לא מאמין שאנחנו חברים כאלה טובים, אנחנו הרי כל כך שונים. צחקתי שהפכים מסתדרים ואיילון אמר שהוא לא חושב שאנחנו הפכים שמסתדים, אלא שני אנשים שפשוט מוצאים שקט ושמחה אחד בשניה ולהיפך.
כל הזכרונות שלי ממנו, ולשמחתי הענקית יש לי המון, הם טובים. גידלתם בן לתפארת, אדם עם לב מזהב ונפש טהורה, לא רק חכם בצורה יוצאת דופן אלא גם נבון ושנון, תמיד הבין את צרכי האחר רק מלהתבונן, אדם שתמיד הכיל את כל מי שהיה צריך.
תודה לכם על אדם שהוא לא פחות מיצירת מופת. הלוואי שהסוף היה אחר.
שולחת חיבוקים והרבה חיזוקים ובעיקר מחכה לחזור לארץ כדי שאוכל לבקר אותו ולהיפרד ממנו כמו שמגיע לו.