מראה, מראה שעל הקיר,
למה את שהלך לא ניתן להחזיר

מראה? זה לא יפה להפנות לי את הקיר

הרי באגדות את חכמה יותר מכל מכשף או נזיר

איתנה וחזקה, עשויה מחומר בלתי שביר

מהוללת יותר מהמקל עם ראש החזיר

אז למה כשאני פונה אליך אני רואה רק את אופיר?

 

מולאן הייתה זו ששאלה

מדוע אינה מזהה את העלמה שבמראה

אבל לדעתי זו לא השאלה הנכונה

אני שואל לאן צריך להסתכל בשביל לראותך!

אני מבטיח לא לחפור

אני רק רוצה לשאול שאלה

או לספר לך סיפור שתאהב על משהו שקרה

 

וזה ממש לא הוגן

אתה זה שבחרת ללכת

כל המראות שלא ראית הם הפסד שלך

אתה פיספסת הזדמנות לפתור משבר מדיני

אתה ויתרת על לפרוץ דרך במשהו תקדימי

בחירתך לא לתפוס כולם ולהתקע בדור השמיני

אז למה אם הכל זה הפסדים שלך אני עדיין מרגיש שהמפסיד היחיד פה הוא אני?

 

 

פעם אמרו לי שאני לא צריך לפחד לקחת החלטות

כי חוץ מהחיים והמוות הן כולן הפיכות

האמירה הזו פעם הייתה נותנת לי כוחות

עכשיו, איך לומר, קצת פחות

כי לקבל את האמירה הזו זה לקבל את זה שלא תחזור

שלא תהיה שם כשגם אני בסוף את החוגר אגזור

ולא נשמח יחד כשאת הכוס תשבור

ולעולם לא תשלח שוב "אתה הסופש בחגור?"

וזה קשה

חגגנו יחד יומהולדת מאז שאני זוכר את עצמי

ילדי אוגוסט זה תמיד יהיה אתה ואני

אני יודע ששנאת את זה בכל אירוע משפחתי

אבל הנה מה שאני מאחל לעצמי

אני רוצה לחייך בכל פעם שאני חושב עליך
נמאס לי להחליף שירים טובים כי הם מזכירים לי אותך
או להרטיב את הפלאפון בכל פעם שאני רואה תמונה איתך
אני רוצה להסתכל על מה שהיה ולא רק על חסרונך

ומה אני מאחל לך?
אני מאחל לך שאתה שלם עם החלטך
ושהמלך קאיו קיבל אותך
הוא מאמן רק את טהורי הלב,
ולמרות כל הכאב שגרמת לנו, אין טהור לב ממך