ילד יקר ואהוב,

הזמן

30 ימים ו 30 לילות, 720 שעות, 43,200 דקות

כל כך הרבה  עברנו בזמן הזה…

וכל כך מעט מול אינסוף ימים ושעות ודקות שלא תהיה איתנו, כאן  בפיזי…

העולם הנסתר שלך

לומדת להכיר את העולם הנסתר שהיה לך…

בתוך האנשים  שסבבו אותך,  אהבו אותך, עבדו איתך,

בתוך המוסיקה שאהבה,

בתוך אינסוף הבגדים שהשארת

לומדת להכיר את כאבי הדיכאון הקשים שלא ידעתי עליהם ועל עוצמתם

לומדת לחיות איתך בתצורה חדשה

כזו שלא רציתי ולא פיללתי לה.

לומדת לשוחח איתך.

מחברת חדשה נפתחה –  ׳שיחות עם איילון׳.

יכול להיות  שאני משוחחת עם עצמי ויכול להיות שאתה שם (בתוכי) זה שעונה לי.

זה לא כל כך משנה.

אתה מאוד סבלני, עונה לי על כל השאלות (גם אם שאלתי אותן כבר כמה פעמים)ואתה חם ואוהב, חושף בפני עולמות שלא הכרתי, מושיט לי יד

מצטער על הצער והסבל והכאב שגרמת לנו,  אבל עומד מאחורי הבחירה לעזוב את המרחב.

מותך שולח אותי לעשות עבודה פנימית והגות:

על ׳אלימות מוסווית׳ –  שקיימת בתוכנו, זו שאנחנו לא מכירים בה ולא נותנים לה מענה והיא יכולה להרוג.

על מוות – מותך שולח אותי לחשוב,  איך זה שכולנו בלי יוצא מן הכלל נמות – אבל אף אחד מאיתנו לא מדבר על  המוות.

אז אני חושבת על המוות ומגלה שהוא יכול להוות בעבורינו ׳מראה חכמה׳

לשלוח אותנו להסתכל על החיים שלנו בערות, בחדות,

להבין מה עיקר ומה תפל,

להקשיב לפנימיות שלנו,

לאהוב ולהוקיר בכל רגע את היש והקיים.

אבל  הכי,

אני מתגעגעת (כי עבר כבר חודש)  אוהבת מאוד

אמא