איילון היקר שלום.
למרות שלאחרונה כבר אינך עונה לי בקולך, אבא שוב כותב לך.
לא פעם, מאז שעזבוני הוריי ליתמותי, שמחתי שהם אשר לא הותכו בכפור הלוהט של גיטאות השואה, והיו מבוני הארץ יש מאין – לא נאלצים לצפות במאורעות זוועה ורשע – בארצנו ספוגת הדמים והחרפות. השבוע תהיתי אם מותך-נפילתך במשימות חיל "משרד ראש הממשלה", לא חסכה ממך גם את הגיהינום שירד אל הארץ בימים מתועבים אלה.
דברי ימי טירוף עוברים עלינו כאן. קיסר מדומיין זרע פה בששון, סופה נוראה לתועלת הישרדותו. אספסוף יהודי וערבי שולהבו לדרוש דמים ולחפש לרוצץ אחד בשני. כל צד שעד לפני רגע היה לכאורה יישוב בדעתו, הוציא מקרבו זורעי פורענות. קיצונים, בני בליעל, עלובי נפש, עולזים לשדוד חיים, ולפזר אימה ומוות תחת ידם.
בטח ראית שבאתי היום לבקרך בבית העלמין הצבאי. מעל תמונתך, על ענף העץ מהחצר שלנו, תליתי עוד עלים שתנשב בהם רוח טובה ממערב. והוספתי גם 'לוכד חלומות אינדיאני' (כמוך, גם אני לא באמת מאמין במלכודת הרשת והנוצות הזו, אבל הרעיון חביב בעיני. ואולי בכל זאת הוא יצליח למנוע מהמראות הרעים לפקוד את חלומותיך, שם בארץ הבלתי שבים לעולם).
בדרך החוצה מבית העלמין, סובבתי בין קברי שכניך בעיר הנוער ולובשי המדים. מיטב הנוער סביבך. אין שם זכר לנערי האספסוף המנוולים שמעכירים מדינה נטושה מחוק וסדר. הכלומניקים הללו לא יגיעו לכאן. הם כלל אינם מתגייסים לצבא אמיתי. רק לכנופיות רשע, בהם החוליגניות מבעבעת ללא בלמים. ימים של חרפה. ימים של 'חולצות חומות' הגיעו לכאן. כמותם לא הוריי ולא אף אחד מהשפויים, לא האמין שנראה כאן.
איילון, את משמרת השמירה שלך על העם והארץ סיימת. נתת את הטוב, החכם, המוכשר, הנאיבי ומלא התכלית והתועלת. לא רבים בגילך מעוטרים בציון לשבח. ואתה יודע שאני יודע, על מה ולמה זכית לכך. אחרי מותך.
ולמרות יופיו של השיר "תשמור על העולם ילד" אני מבקש ממך לא להגזים במחשבות. כי כמה שתדע יותר ילד, אתה תבין פחות. לכן, הסט עיניך מימי הטירוף הללו והעדף את המוזיקה, השירה, הספרים (שבוודאי יש לך שם). במאמץ רב, אנחנו כנראה נצליח להחזיר לכאן שפיות. לפני שיהיו לך שכנים נוספים בשורה. חס וחלילה.
***********
'תשמור על העולם ילד' – מילים ולחן : דוד ד'אור
בתגובה הראשונה ה-ביצוע המושלם, מתוך המופע המשותף:' 'דוד ושלמה' (1996). דוד ד'אור בקול של מלאכים, ושלמה בר עם 'הברירה הטבעית' בקול שחורך בנשמה. לשמוע בקול. לבכות. למות. ולהמשיך ללכת.