וכשאני מתיישב על הספסל הכבד. זה שגררתי כדי לשבת לצד איילון. אני מביט מפינת קברו, הראשון בשורה חדשה, אל אופק בית העלמין הצבאי המטופח. ואני יודע, שעל חלקות הדשא הירוקות והריקות הללו כתוב ״המשך יבוא״.

וכמו הרעם שצרח אצלנו בבוקר אביבי, יצרחו עוד הרבה מידי רעמים, בבתים אחרים. אולי גם אצלך. כי לרעם הידיעה יש כתובת. מי ידע היכן כתובתו וביתו?

תשמרו על הילדים שלכם. גוננו עליהם מפני ברק הנפילה. חוסו על עצמכם מפני רעם הידיעה.

איילון שפירא. היום 3 חודשים מרים למותו. מתוך השפיץ העליון של התיפקוד המבלבל ורום התרומה לביטחון המדינה – כנגד ביטחונו.