'אותיות איילון' – מעל קברו הטרי של בני היקר, איילון שפירא

א

אין.

אין פיתרון מלא לסיבת גדיעתך אותנו מחייך / אין. אין פיתרון לסיבת גדיעתך את חייך מהמשפחה שאהבה אותך תמיד. בכל עת, בכל רגע, בכל מקום ובכל מצב / אין. אין פיתרון לסיבת גדיעתך את חייך מהחברים שאהבו אותך, מהמורים שאהבו והעריכו אותך, מעמיתיך לשירות המדינה שהעריכו אותך, הוקירו את תרומתך, ונתנו לך כר רחב ומאתגר לשפע כישוריך – צופים פני עתיד. עתיד שגדעת בתַּ֭חְבֻּלוֹת – בלילה שקט אך נורא.

י

ילד אהוב

ילד אהוב על כל סובביו. ילד אהוב על כל שומעיו. ילד אהוב בכל צליליו. ילד אהוב, אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם – היכן אהבתך כעת? / אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – הֵיכָן נְעוּרָיך? / הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִנו, הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר / ועַתָּה אין לנו כלום לחבק וללטף / נותרנו גדומים מילד. נותרו עם המוני ימים ורגעים, ומקומות, להיזכר בך ולזכור לך. ילד אהוב ומבורך.

י

ים של כישרונות

ים של יכולות היו בך. ים של יכולות בחרו בך. ים של אפשרויות המתינו לך. ים של תקוות קיוו לך. אבל בתוך הים הזה טבעת. מתוך הים הזה משיתי אותך לא פעם. מתוך הים הזה ידענו להוציא אותך אל חוף משפחתך האוהבת. אבל בזו הפעם, בתוך הים הזה, הטבעת את עצמך וצללת לבלי שוב. ובתוך מעמקי הים הזה, אנחנו מחפשים תשובות. ואין.

ל

לא יכול להיות.

לא יכול להיות שאנחנו עומדים כאן, מעל קיברך, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. לא יכול להיות איילון שאנחנו כאן, במקום שעד היום, היה מרחב השבר והבכי של מאות משפחות אחרות. וכעת, באיבחת חרב בוקר, זהו מקומי כאביך. זהו מקומנו כמשפחתך. ניצבים כאן הלומים בשדה תום חייך. כי הנער שלנו – עכשיו הוא מלאך / לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך / אלוהים, אלוהים, אלוהים / לו אך ברכת לו חיים.

ו

וו החיבור

וו החיבור לאימך מירב תישאר לנצח. וו החיבור שהיה ביני לבינך לא ינתק. וו החיבור לאחותך ליאור לא יחדל. וו החיבור לאחותך שקד לא יגדע. וו החיבור לאחיך הראל לא יוסר. וו החיבור לאוהביך מקרוב ורחוק יוותר תמיד. גדעת עצמך מאיתנו בתוך לילה נורא, אבל הלכת מבלי לעזוב. איילוני, וו חֲיי, ו-וו חֲיי אימך, שהיה מחובר אל וו חייך מיום לידתך-יוותר נעול ולא יחדל. לא יהיה לנו איילון אחר על פניך. לא יהיה לנו שלם אחר בלעדיך.

נ

נוח בשלום

שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה / אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה / עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ / שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע / מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן / וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם… / אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן, נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן / עשית הרבה טוב ב-26 שנות חייך שנגדעו. הענקת לי הרבה, הענקת הרבה לכל אחד מבני המשפחה ולחברים. נתת הרבה לחְברַה וגם למדינה. חייך ביעבעו אהבות ויסורים. שמשות ומחשכים. תקוות ויאוש. שמחות ועצב עמוק. שירים ושתיקות. כעת, המון מנגינותיך נקטעו בקרשנדו סוער וגודע. נוח בן בשלום בקן-תְּפִלּוֹתַיך הַנִּדָּחוֹת. הקן החשוך והסופי, בו ביקשת למצוא שלווה, לנפשך ולליבך.

איילון שפירא – אותיות אש.

אש כישרונות. אש יכולות. אש תקוות. אש אהבה. אש מצולות.