מתחת לתכלית הישראלית שאיילון התנתב לשרת, החל משנת השירות (יג'), עובר להצטיינות ב-8200 (הנאלמת להכעיס), ומשם למסירות עד מוות ב"משרד ראש הממשלה" (שעוד תדובר כנראה…), חי עד 26.3.20 איש ספר, מוזיקאי רגיש, אוהב קולנוע ותבונאי שנון. כזה שזרם לצערי לשרת את האתוס, אבל אהב לאהוב, את מי שבועט בתחת של הסדר הפואטי הארצישראלי – על שלל עוולותיו.

הנשים עושות לי טוב, כן ואחר כך הן הולכות,

משאירות אותי אומלל ובדרך כלל גם קרוע לחתיכות.

אבא תעשה לי טובה, תגיד לה לעצור,

הלילה משתרע עלי ועליה והקטר שיכור.

פסקול חייו הקצרים והגדושים של איילון, היה ידוע ונחשף עוד יותר כיום, ככזה שהכיל קשת מדהימה של סגנונות, כישורים וידע מוסיקלי. מנעד אהבתו למילים, לצלילים ולשירה, נע מעמקי הפיאניסימו הקלאסי, ועד מעלה הפורטיסימו האוונגארדי, בו עוד אשתף. (איילון בכלל רצה להיות עורך מוזיקלי בגל"צ, טרם הושבע להצטיין ב-8200).

עכשיו מגיע שר השיטפון מחזיק מפה ורובה,

מדבר על עתיד המזרח התיכון בקול מאיים ומקווה.

פתאום הוא מפליט: ירושלים, כולם מאבדים משקל,

גם אני עומד לו ומוחא לו כפיים כי גם אני בקהל.

עבור השירה והפזמונאות העברית, היה לאיילון צוהר קטן ומאוד סלקטיבי. מספר לא רב של להקות ויוצרים מעושנים. ובתוך נתח זה, שלט איילון בכל "שיחות סלון" מאת יהונתן גפן הנשכני והבועט המוכשר. הגפן הכי עתיר פרי שיש. זה שטוען-צודק ש"אנחנו רק שכירים בעולם הזה". וש"שירים זה לסדר את העולם מחדש, והפעם כמו שצריך". וכשהעולם חולה יהונתן גפן הוא הרופא עם הרצפטים הכי שווים.

ליד בת אל ראיתי מתנחל בארץ ישראל השכנה,

עולה לרגל ותוקע דגל על הקבר של רחב הזונה.

אבא תעשה לי טובה, תגיד לי שזאת רק הצגה,

כי אם זה בחיים, זה לא נעים והילד שלך משוגע.

איילון ידע על פה את "שיחות סלון" של יהונתן גפן, מראשית ועד אחרית (חרף שיצא ב 1978, חמש עשרה שנים קודם לידתו ב"מעייני הישועה"… "שיחות סלון" ללא ספק היה ועודו חומר טוב שצעירים כמוהו (ומתבגרים בלתי מיואשים כמוני… ) אוהבים להתאהב בו. בועט במיינסטרים, ישיר ופרובוקטיבי, מדבר בשילובים, משופע בחיצים סרקסטיים, שנון ומתוחכם – כמו איילון לרוב. כמו איילון המת.

כן, ביאליק היה בסדר, היו לו הרבה צרצרים,

כתב על החדר שירים לפי מטר, רק נמאס לי למדוד שירים

רציתי לבוא ולהגיד לו: חיים נחמן אני הרוס

אבל השעון שלו עומד, והבית שלו כבד, והטלפון שלו תמיד תפוס

"רכבת העמק" הנפלאה של יהונתן גפן, דהרה אצל איילון בשמחה מתקתקת המעלה חיוך נזכר. שירה דיקלומית במישלב ילדותו של יהונתן גפן בנהלל פלשתינה (יליד 1947), עם בעיטה בתחת של המציאות ב 1978, 1988, 1998, 2008, 2018 והלאה מעלה, עד מטה.

מולי עומד קטן עם זקן ואומר לי שהוא בישיבה,

יש לו אור בעיניים ועגיל באוזניים ועל כל שאלה תשובה.

אבא תעשה לי טובה, תגיד לי שזה רק חלום,

למה לא סיפרת לי שרכבת העמק לא נוסעת לשומקום?

שמעתי צלצול והרמתי, ראש הממשלה היה על הקו

והוא אמר לי: ״יהונתן אני מודאג מהמצב,

המדינה במשבר והכל מתפורר, תגיד לי על מי לסמוך״?

אמרתי לו: נשיא מצרים, אריק איינשטיין, שלום חנוך

ממולי יושבת בלונדינית, לפניה יושב חזה,

שולפת מארנקה סיגריה ירוקה ואומרת: נעשן את זה.

אבא תעשה לי טובה, תגיד לי מה פה קורה?

הסיפור שלי ידוע והסוס שלי פצוע והאקדח שלי לא יורה

עליתי על רכבת העמק, ואין לה תחנות.

הקונדוקטור אומר שהיא רצה מהר ויש לה שלושים קרונות

*****

עצוב ששמח להיזכר. חרף שכמעט שנה, כאילו אתמול שמעתי את איילון מתקתק את 'רכבת העמק' על פסי לשונו:

…"אבא תעשה לי טובה, תגיד לי מה פה קורה?

הסיפור שלי ידוע והסוס שלי פצוע והאקדח שלי לא יורה"…

האזכרה, שנה, בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. שער 7.

יום שישי, 26.03.21 שעה 11.

******

בתגובה הראשונה. בביצוע הכייפי שירתי מדוקלם של יהונתן גפן.

(ספוקן וורד תוסס, הרבה-הרבה לפני שפואטרי סלאם נהיה בון-טון עלאק צעיר).

(בלחן דני סנדרסון)