בְּכָל פְּגִישָׁה מִקְרִית פּוֹרַחַת אֵיזוֹ תְּכֵלֶת

לְכָל מַבָּט רִאשׁוֹן – נִיחוֹחַ הַלִּילָךְ

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה – יֶשְׁנָם לֵילוֹת כָּאֵלֶּה

לֵילֵךְ הָיָה לֵילוֹ, לֵילוֹ הָיָה לֹא לָךְ!

צוואתו של איילון ניצבת על אדני נפש וידע רבים מרבים. אך מנצנצים בה כאוֹר הַגָּנוּז אהבתו לאהוב ואהבתו למוזיקה ושירה. אמירתו פשוטת הידיים "אבל תמיד נורא אהבתי. אני מונע מאהבה. יש בי כל-כך הרבה אהבה", הייתה איתנו גם באזכרת "כבר שנה", ועוד תלך איתנו דרך ארוכה ודומעת עד קץ כל הימים.

נִפְגְּשׁוּ בְּמִקְרֶה. גַּם מִקְרִים יֵאָמֵנוּ.

הִיא הָיְתָה עֲצוּבָה, הוּא שָׁקֵט וְשָׁתוּי.

הוּא אָמַר: תִּסְלְחִי לִי, מַה טּוֹב עוֹלָמֵנוּ

אִם אֶפְשָׁר בּוֹ לִפְגֹּשׁ אֵיזֶה פֶּלֶא בָּדוּי.

ואשר לכן, אל סל שירי האהבה, אלקט, אכנוס ואשמור למזכרת, את מפריחי הלב שבהם, אך גם את אלו העמוסים חיבוטי נפש, פרדה לאין קץ וגעגוע בלתי נרפא. אלו וגם אלו, מתכתבים עם רגישותו הנרעדת של איילון ועם אהבתו לאהוב – עד שמצא לְנַפֵּץ אֶת הַשֶּׁקֶט, כי עָיַף מֵהַפַּחַד הַחַד, ועָיַף לֶאֱהֹב, שָׁלוֹם לָכֵם, לֹא לִי!

הִיא אוֹתוֹ אָהֲבָה, הוּא – אֶת בֵּית-הַמַּרְזֵחַ,

וּשְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ אֶת הַלַּיְלָה בָּרְחוֹב.

כָּל חֲצוֹת, עֵת לִוָּם עַד בֵּיתָהּ הַיָּרֵחַ,

הוּא חִיֵּךְ: "לֵיל מְנוּחָה." הִיא שָׁתְקָה: "לַיְלָה טוֹב!"

"היה או לא היה" מאת אלכסנדר פן, הוא ללא ספק מהנפלאים שבשירי האהבה שלנו. שיר המיוחס, לסיפור האהבה הסוער בין ליריקן רגשן, יצרי מוכשר זה, שגם "אָהַב אֶת הַיַּיִן", לבין אייקונית "הבימה" חנה רובינא. עת מעת שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ לְלַקֵּט כּוֹכָבִים – נולדו סערת בוהמה תל-אביבית לוהטת, אילנא רובינא, ושיר לעילא.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה – הַפֵּשֶׁר לֹא נוֹדַע לִי,

בְּמַגָּעָם שָׂגְבָה סִימְפוֹנִיַּת לוֹלוֹ…

בְּכָל פְּגִישָׁה מִקְרִית יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פָטָלִי:

לֵילוֹ הָיָה לֹא לָהּ, לֵילָהּ הָיָה לֵילוֹ.

הִיא אוֹתוֹ אָהֲבָה. הוּא אָהַב אֶת הַיַּיִן,

וּשְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ לְלַקֵּט כּוֹכָבִים.

הַיָּרֵחַ אָהַב אֶת שְׁנֵיהֶם, כִּי עֲדַיִן

הַיָּרֵחַ אוֹהֵב לֶאֱהֹב אֲהוּבִים.

וְשָׁתְקוּ, יְרֵאִים לְנַפֵּץ אֶת הַשֶּׁקֶט.

רַק חִיּוּךְ אִישׁוֹנָיו מְלַטֵּף אֶת הָרֹאשׁ.

הִיא קִנְּאָה בְּיֵינוֹ, כִּי שְׂפָתוֹ מִתְנַשֶּׁקֶת

עִם כּוֹסִית אֲדֻמָּה מֵחַשְׁמַל וְתִירוֹשׁ.

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, תְּמִימוּת הִיא אוֹ אִוֶּלֶת?!

עַל סַף דַּלְתָּהּ הַצַּר גָּוְעוּ הַרְבֵּה לֵילוֹת…

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה – חֲלוֹם בָּדוּי אוֹ פֶּלֶא,

לֵילוֹ הָיָה לֹא לָהּ, לֵילָהּ הָיָה לֵילוֹ.

הַיָּמִים לֹא חִכּוּ… כֹּה חוֹפְזִים בְּיָמֵינוּ

הַיָּמִים, שֶׁהִסְכִּינוּ לַחְתֹּר אֶל הַחוֹף.

הִיא חָשְׁבָה: מָה אָיֹום וּמַצְחִיק עוֹלָמֵנוּ,

אִם אֶפְשָׁר בּוֹ עֲדַיִן כָּל-כָּךְ לֶאֱהֹב.

הִיא אוֹתוֹ אָהֲבָה, הוּא – אֶת בֵּית הַמַּרְזֵחַ,

וּשְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ אֶת הַפַּחַד הַחַד.

וְלִבְסוֹף נִתְרַעֵד וְשָׁמַע הַיָּרֵחַ

אֶת דְּבָרֶיהָ אוֹמְרִים לוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד:

הָיָה אוֹ לֹא הָיָה, הַפֵּשֶׁר לֹא נוֹדַע לִי.

לֵילִי הָיָה לֵילְךָ, לֵילְךָ הָיָה לֹא לִי.

בְּכָל פְּגִישָׁה מִקְרִית יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פָטָלִי:

עָיַפְתִּי לֶאֱהֹב… שָׁלוֹם לְךָ, לֹא לִי!

**********

"היה או לא היה" מאת אלכסנדר פן, כנוסחו במקור מ-1939, אז נקרא "רומאנס". כאשר בביצועים המושרים הוטמעו מספר שינויים ביחס למספר שורות מקור זה.

בתגובה הראשונה, ה-ביצוע של אריק לביא (מ-1982), כפי לחנו התיאטרלי-נפלא של מרדכי זעירא למופע ב"תיאטרון כל הרוחות", אשר את שמו טבע המשורר אברהם שלונסקי, "כדי שכל מי ששולחים אותו לכל הרוחות יהיה לו לאן ללכת"…

הביצוע שבחרתי הוא בעיבוד ובליווי הגיטרה של יגאל חרד – מוזיקאי ומעבד מוכשר, הנטוע עמוק במאות יצירות בפס הקול הישראלי, ואשר עלה לפני חודש לשמי מרום, אולי גם כדי לחנוך את פריטתו של איילון עלי מיתרים ונימים דקים.

צילום ועיבוד עצמי של איילון.