(ליל חניה. מהטובים שבשירים שנכתבו כאן. נתן אלתרמן במופלאותו, בפואמה שכתב במהלך או לאחר מלחמת העצמאות, ופורסמה בספרו "עיר היונה" (1957). יאיר רוזנבלום השלים את הנפלא במותר אמנותי שיש לו ערך בפני עצמו. והנפלא המאוגד, בוצע לראשונה בהרמוניה המשתרגת על גזע המילים ועל ענפי הלחן – בידי חנן יובל, ירדנה ארזי ואפרים שמיר – בשחור לבן של פסטיבל הזמר 1973 (בתגובה הראשונה)).

לֵיל חֲנָיָה. בְּקוֹל דְּבָרִים, בִּשְׂחוֹק, בְּגֶדֶף

בַּהֲמֻלַּת מְלָאכוֹת הוּא קָם, הִנֵּה הִנּוֹ

כְּמוֹ פְּנֵי עִיר נִבְנֵית, פָּנָיו שֶׁל שְׂדֵה הַקֶּטֶל

בְּהִתְפָּרֵשׂ הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר דִּינוֹ

לִהְיוֹת שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם וּמָגִנּוֹ.

לֵיל חֲנָיָה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ

לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חָפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים

לֵיל שֶׁמּוֹסֵךְ אֶת כִּשּׁוּפָהּ שֶׁל רְעוּת רוּחַ

בְּבִנְיָנָהּ שֶׁל מַמְלָכָה, לֵיל נְדוּדִים

נִצָּב פָּרוּשׂ עַל הַיָּחִיד וְהַגְּדוּדִים.

מִתּוֹךְ אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה, בֵּין חוֹף וָגֶבַע

הָיָה נִשְׁקָף פִּתְאֹם מַרְאֶה הַמִּלְחָמָה

כְּמוֹ הֲוַי צוֹעֵן, חָבוּר יָתֵד וְחֶבֶל

בּוֹ חֵרוּתָם שֶׁל מַסָּעוֹת וְחֵרוּמָם

בּוֹ הַכֵּלִים וְהַחֻקּוֹת בְּעֵירֻמָּם.

בּוֹ מְלִיצַת סִסְמוֹת הַזְּמַן, אֲשֶׁר לֹא פֵּרֵק

שִׁירָה צְרוּפָה בָּן יַעֲסֹק, חָלִילָה לוֹ

וְרַק הַזֶּמֶר הַנָּפוֹץ, שֶׁלֹּא דְּבַר עֵרֶךְ

וְלֹא שְׂכִיַּת חֶמְדָּה הוּא, יִשָּׂאָן בִּמְלוֹא

צִוְחַת צְבָעָיו הַחֲרִיפִים עַל חֲלִילוֹ.

עַל אַהֲבָה הוּא מְדַבֵּר (בָּהּ הוּא פּוֹתֵחַ)

וְעַל חוֹבָה וּקְרָב וְעֹל, הַכֹּל בַּכֹּל

אֵין הוּא אוֹמֵר אֶת זֹאת בְּכָל דַּקֻּיּוֹתֶיהָ

שֶׁל הַשִּׁירָה, אֲבָל אוֹמֵר בְּקוֹל גָּדוֹל

בְּלִי מֹרֶךְ לֵב וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי הַזּוֹל.

עֵת מִלְחָמָה גַּם צֶלֶם הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה

הָיָה צַלְמָהּ לְקוֹל זִמְרַת פִּזִמוֹן תּוֹעָה

עוֹד יִמָּשְׁכוּ הֵמָּה כְּמוֹ נְיָמָה מֵחָלָב

נַפְשׁוֹ שֶׁל דּוֹר, גַּם בַּשָּׂדֶה זְרוּעָה

לִזְכֹּר, לֹא רַק לְרֵעַ, יְמֵי רָעָה.

גַּם זֶה נְשַׁלֵּב בַּמִּלְחָמָה כָּל זֶה גַּם יַחַד

כְּמוֹ אִבְחַת אָבִיב נִמְסָךְ בָּעַם מִלֵּיל וּמְשַׁחֲרִים.

כָּל זֶה מִתֵּל וּמִגְּדוֹת נַחַל יִהְיֶה

עוֹלֶה בִּיעָף וְשָׁב נִקְטָע בִּילֵל

שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל

שֶׁל אִישׁ זוֹנֵק וְאִישׁ יוֹרֶה וְאִישׁ נוֹפֵל…

*****

לבני, איילון שפירא. איש שירה. איש מוזיקה. איש ספר. איש רעות. איש צלם בשדה הקטל ואִישׁ נוֹפֵל.