אוהב אשר בפניו פתח איילון את מחיצות ליבו, סיפר על רגישותו של איילון ותיארו כמי שראה חיים בכל עלה שעף ברוח.

כמה יפה ומועילה היא המילה: עֲלֵה.

עֲלֵה הוא כסותו של עץ ירוק-עד

ועֲלֵה הוא שעונו של העץ המנשיר.

פעם הוא שעונו לחורף נשירה

ופעם שעונו להתלבלב ולהתעורר באביב.

כמו כעת.

עֲלֵה היא גם הוראת האב לבנו שבעפר נטמן, ״אך בכי מר לא יעירו. לא יחזירו לכאן".

ועֲלֵה היא בקשת האם לנשמת בנה.

אנחנו הוריו של איילון היינו לו גזעים,

והיינו ענפים וגם צמד עלים גדולים ומגוננים.

אך כעֲלֵה הוא נשר מאיתנו.

טרם זמנו נשר הבן הזה

ושירת חייו באמצע נפסקה.

נשר בעודו עֲלֵה ירוק להוריו,

לאחיותיו ולאחיו,

לחבריו שאהב,

למשימותיו שהתישו אותו,

ליעדיו שנגסו ברגישותו,

ולאהבותיו שלא בשלו.

עֲלֵה למעלה, עֲלֵה איילון.

הרי במצולות כבר היית.

עֲלֵה אל ארץ המנוחה,

אל מחוזות הרוגע, אל מרחבי השלווה.

בֶּן אָדָם, עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה.

כִּי כֹּחַ עַז לְךָ, יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,

כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים.

אַל תְּכַחֵשׁ בָּם פֶּן יְכָחַשׁוּ לְךָ.

דּרושׁ אוֹתָם – וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָד.

עֲלֵה למעלה, עֲלֵה איילון.

עֲלֵה למעלה עֲלֵה ירוק ורענן

עֲלֵה למעלה עֲלֵה נושר,

עלה למעלה ילד שראה חיים בכל עלה שעף ברוח.

עלה אל ארץ המנוחה,

אל מחוזות הרוגע, אל מרחבי השלווה.

*****

תודה לרבים מתחנות חיים רבות של איילון ושלנו, אשר התקבצו היום סביבנו לאזכרת ״כבר שנה" בקרית שאול. ביום קר, חיבוקכם עדין חם.

*****

בתגובה הראשונה "כנפי רוח" (עֲלֵה למעלה עֲלֵה) בביצוע ביני לנדאו (בשיתוף מקהלת ישיבת ירושלים לצעירים) כפי מילותיו של הראי"ה קוק. שיר שיצא במקור ב-2015 בפרוייקט מוזיקלי לזכר שמונת התלמידים שנרצחו בפיגוע בישיבת מרכז הרב.