ועוד כתב איילון בין גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹתיו:

…"קראתי היום פסקה יפה בהַדֶּבֶר:

"התשובה שהיה מקבל הייתה פוגעת בו לרוב. הוא היה נוכח אז לדעת שהוא ובן שיחו מדברים על עניינים שונים. הוא עצמו דיבר מעומקם של ימים ארוכים שבהם התענה והפך והפך בדברים, והתמונה שביקש למוסרה התבשלה עת ארוכה באש הציפייה והרגש העז. ואילו האחר, לעומת זאת, ראה לנגד עיניו רגש רגיל שברגילים, מכאוב שנסחר בשווקים, עצבות ככל עצבות”

“זה יפייפה בעיני"

*****

מי יתנני פגישה, עם איילון שנפל והלך לבלי שוב.

גם חצי פגישה ומבט אחד מהיר,

כדי שאחבק אותו ארוכות,

ואח"כ הוא יחטוף ממני באבי-אביו. אבל באהבה.

*****

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!

רחל (בלובשטיין), תל-אביב, 13.04.1925

**************************

(בתגובה הראשונה הביצוע של חנן יובל (שגם הלחין) ובתו שירה).