ידענו אש, ידענו רעם

ואהבה בת עשרים

ברחנו זה מזו לא פעם

אבל היינו חוזרים

וחדר זה עודו שומר

זיכרון ימים יפים יותר

עיקבות סופה אשר פרחה לה

כאן שום דבר אינו דומה

לאשר עבר לאשר חומק

לאשר הולך איתנו הלאה

הרבה שאלות קודחות בראשם של הורים הקוברים בן. כתוצאת כל סיבה. גם כתוצאת ״על בטחון המדינה״. אחת השאלות הראשונות היא: אז כמה ילדים יש לנו כעת? ורק בפעם הראשונה יש רגע של בילבול. ואחריו מתייצבת התודעה, שתמיד, תמיד, הבן המת חי וקיים. תמיד נוכח, תמיד נמצא ליד השולחן, שרוע על הספה, מנגן, נכנס-יוצא, וכמובן לנצח-לנצח נספר. מת חי וחי מת. ועדין הוא תמיד הבן שלנו.

יפה שלי

את יחידה ומכושפה שלי

מאור השחר עד לבוא לילי

אוהב אותך,

אוהב עדיין.

אני מכיר את כישופייך

את השקרים את הסודות.

צריך תמיד לפקוח עין

ולהישמר ממלכודות.

ובלילות הכי קרים

היו ודאי גם אחרים

שאת גופך השביעו נחת.

הן אחרי ככלות הכל

היה לי כישרון גדול

להזדקן איתך ביחד.

שאלה אחרת המפציעה לנקר תמיד היא: בן כמה איילון? האם לנצח ישאר בן 26 ו-7 חודשים? או שנכון יותר להמשיך למנות את שנותיו, כאילו היה חי. כי הרי הוא חי ורק לא נמצא. כמו אותה אהבה בת עשרים. אשר גם כאשר מתבגרים (כך שמעתי…), היא תמיד נשארת ונערגת. אהבה צעירה ותמה בת עשרים (זוכרת? זוכר?). אז אולי, כמותה, את איילון צריך להותיר צעיר נצחי? ואולי לא, כי אולי הוא עוד ישוב? בוגר כפי גילו לבוא בשער.

יפה שלי

את יחידה ומכושפה שלי

מאור השחר עד לבוא לילי

אוהב אותך,

אוהב עדיין.

הזמן שיר אבל מנגן עוד

והימים כואבים

אך אין מלכודת מסוכנת

כשלוותם של אוהבים.

אם את רוצה עכשיו לבכות

ליבי עכשיו נקרע פחות

יש בזהירות עכשיו ללכת.

זה קו הגבול מכאן עד כאן

כי המשחק הוא מסוכן

המלחמה ברוך נמשכת

יפה שלי

את יחידה ומכושפה שלי

מאור השחר עד לבוא לילי

אוהב אותך,

אוהב עדיין.

***********

בתגובה הראשונה, 'אהבה בת עשרים' בביצוע יוסי בנאי. מהטרובדורים הישראליים האלמותיים – שעזב אותנו לאנחות בדיוק השבוע לפני 15 שנים (11.05.2006). ביצוע שהוא כפי תרגומה של נעמי שמר למקור הצרפתי של ז'אק ברל.

**********

בתגובה השנייה, המקור La chanson des vieux amants בביצוע ז'אק ברל בוגר, עמוק ומפוקח בלי דעת שיעזוב אותנו צעיר מידי. בגיל 49. מותיר אחריו אסופת שאנסונים נפלאים.