בשדות הקברים של ילדינו,
צומחים עשבי צער וענפי תוגה וכאב.
ואיש אינו יכול לנכש אותם.
ודבר אינו יכול לייבש אותם.
בשדות הקברים של ילדינו,
גדלים שיחי יגון ומלבלבים קַדרות ועצב.
ואיש אינו יכול לרמוס אותם.
ודבר אינו יכול לגזום אותם.
בשדות הקברים של ילדינו,
פורחים פרחי השִׁברון ונפתחים עלי נְכאים ודאָבה.
ואיש אינו יכול לקטוף אותם.
ודבר אינו יכול לסגור אותם.
בשדות הקברים של ילדינו,
שופעים עצי האבל פירות אִמלול ועָגמת נפש.
ורק אבא יכול להגיע ולקטוף אותם.
ורק אימא יכולה ללטף אותם.