שנה ושבוע של חורף ודלף, הזולגים לכל נים ולכל שערה בבשר החשוף.

שנה ושבוע בהם אֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי אֶת צַעַר הַשְּׁתִיקָה, כי כבר לא נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.

כעת, לאט-לאט, "פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה", לחצוב לנו דרך לא סלולה. נושאים איתנו את איילון המת – עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר, יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.

בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם,

בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים,

רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב,

אֶל כָּל אֶשְׁנָב מֻצָּת בְּאוֹר הָעֲרָבִים.

בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ,

אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר.

אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ,

אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר.

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר,

בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ,

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר,

יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ.

**************************

לזכר ולאהבתו לאהוב של איילון שפירא: "אבל תמיד נורא אהבתי. אני מונע מאהבה. יש בי כל-כך הרבה אהבה" – אשר נפל קמל ב 26.03.20.

**************************

"אני נושא עימי". מאת יעקב אורלנד. 1939. מהשירים הנפלאים בפס קול הישראלי לדורותיו.

בתגובה הראשונה בביצועו הרך של עודד בן-חור (פעם סולן להקת חיל הים ולימים דיפלומט בשירות במדינה) כפי לחנו הארוג להפליא של דוד זהבי.