'שכול וכישלון' של הבילויים היה לאלבום ענק עבורנו. אני חושב שהכרנו אותו מניר (סגל), וביחד שלושתנו אהבנו את הבילויים. מגוון נושאי השירים ושלל הז'אנרים המוזיקליים שבאלבום הפכו אותו לאהוב ולמעניין מאוד. האלבום הוא אופרת רוק אוונגרדית, ומגוון שיריו עוסקים בנושאים שונים קלילים, כמו מלחמות, שכול ומצעדים. 'שכול וכשלון' הוא ביקורת על החברה הישראלית ועל האתוס הציוני ("לא יתחילו בלעדינו, באב-אל-וואד…"), קול לא שגרתי לאוזניו של תיכוניסט. הדבר סקרן אותנו ופתח את דעתנו בשלב מוקדם לאפשרות של ביקורת ולספקנות.

רב נושאי השירים ומילותיהם עצובות, מורבידיות, גרוטסקיות. השפה בה כתובים מליצית ומלאה בהומור ובחידודי לשון. המוזיקה שמלווה את השירים שמחה וצוהלת על פי רב, ברוח הכליזמר והניגון היהודי שפוגשים רוק ובלוז. זהו מין שעטנז מוזר של סגנונות ורגשות. מהבילויים שאבנו הנאה והשראה רבה.

הלהיט 'שגר פגר' הוא שיר קברט עליז שמשלב בדיחות מוזרות ("ברומניה מדענים שיבטו קיפוד") ומשחקי מילים שנונים ("עץ בחורף, חץ בעורף"). כששרנו אותו ביחד, איילון תמיד הדגיש את האנחה שמופיע אחרי "חיה עם אותה תלבושת שנה…".